מאמרים

כתבו עלינו בעיתון :)

אז אומרים עלינו דברים טובים 🙂

סיימנו פיילוט ראשון ועכשיו עובדים קשה על השנה הבאה. רוצים לסייע? שתפו את התכנית עם אנשי חינוך, מנהלי בתי ספר ורשויות מקומיות שיצטרפו אלינו!

כתבה בעיתון

מי את רנה הובס ואיך את קשורה לפרויקט “רוח דרומית”? – אוריינות בשנת 2016

פרופ’ רנה הובס
פרופ’ רנה הובס, מבית-הספר לתקשורת ומדיה באוניברסיטת רוד-איילנד, מתמחה בחקר אוריינות המדיה ולימודי תקשורת מרמת בית-הספר היסודי ועד להשכלה הגבוהה. פרופ’ הובס הקימה ומנהלת את המעבדה לחקר הוראת המדיה באוניברסיטה, במטרה לשפר את לימודי אוריינות המדיה.

אוריינות – הגדרה מילונית
אוֹריינות, במשמעותה הבסיסית, היא היכולת לקרוא ולכתוב. האוריינות אינה מתייחסת רק למיומנות הטכנית של הקריאה והכתיבה, אלא ליכולת של האדם להשתמש במיומנויות אלו לצורך העברה וקליטה של מסרים. כלומר, רכישת מיומנות של הבנת הנקרא והבעה בכתב. כמו כן, האוריינות חוצה את ההבחנה המקובלת בין השפה הכתובה לשפה המדוברת. במשמעות רחבה יותר, המושג אוריינות מציין שליטה במגוון יכולות תקשורתיות הנחוצות לצורך תפקוד נאות בחברה.
המושג אוריינות מתפתח ומשתנה בהתאם לטכנולוגיה המשמשת את החברה. ההתפתחות של טכנולוגיות מידע ותקשורת והשפעותיהן על אורח החיים הובילו להרכבה נוספת של המושג אוריינות.
אוריינות טכנולוגית פירושה שליטה בסיסית בטכנולוגיית התקשורת המודרנית. אוריינות דיגיטלית מתייחסת ליכולת השימוש במחשב ובתקשורת נתונים.

אוריינות 2016
פרופ’ הובס טוענת כי היום אנחנו חיים בתרבות שבה הקריאה נעשית בכל אמצעי המדיה השונים: בטלוויזיה ובקולנוע, תצלומים, משחקי וידיאו ומדיה אינטראקטיבית ואתרי אינטרנט מכל הסוגים והמינים. כך שמושג האוריינות גדל ומכיל טקסטים של תקשורת ההמונים, התרבות הפופולרית ומדיה דיגיטלית. אוריינות מדיה, אם כן, היא הגדרה המורחבת של האוריינות שמתייחסת לדרכים הרבות שבהן אנו משתפים משמעויות באמצעות דרכי המדיום הקיימים. עוד אומרת הובס, “לחשיבותה של אוריינות מדיה שלוש סיבות עיקריות: ככל שטבע הקריאה והכתיבה מתרחב, כך אוריינות מדיה הכרחית עבור השתתפות מלאה בעבודה, בפנאי ובאזרחות; אוריינות מדיה מפעילה כישורי חשיבה ביקורתית שחשובים עבור אזרחות. כדי לקבל החלטות נבונות לגבי הצבעה בבחירות, או כדי להחליט מה לרכוש, יש צורך בכישורי חשיבה ביקורתית; אוריינות מדיה מגבירה גם את ההנאה שלנו כצרכני מדיה וכיצרני מדיה”. (העין השביעית, 2015, http://www.the7eye.org.il/160875)

“רוח דרומית” – כך אנחנו מלמדים ו”מנצלים” לטובה את האוריינות חדשה
אוריינות מדיה מגבירה את ההנאה, הביקורת, משמעות העצמי כקוראים וכותבים כאחד. אוריינות מדיה חשובה גם לתחום שמעבר לחינוך, כמו לקהילה, עבודה וכו’, כיוון שכל-כך הרבה ממה שמתרחש בקהילת ידע הוא היכולת לגשת למסרים, לנתח אותם וליצור מסרים.
בחיי היום-יום, מבלי לתת את הדעת על כך חינוך לאוריינות מדיה מתחילה עוד מהבית. אנחנו רואים הורים שחושפים את ילדיהם למחשבי טאבלט ולמכשירי טלפון ניידים, וכמובן לטלוויזיה ולמוזיקה. אנחנו ב”רוח דרומית” מתעלים ומחדדים את כישוריי אוריינות המדיה ע”י נתינת הזדמנות לתלמידים להפיק בלוג אישי, או כשהם יוצרים סרטון וידיאו על אירוע היסטורי, או כשהם נדרשים לכתוב על העיר בה הם חיים מנקודת מבטם. אלה דוגמאות לפעולות אוריינות מדיה שמסייעות ללמוד את המקצוע הנדרש, ויחד עם זאת מפתחות את כישורי החשיבה הביקורתית ולבסוף מובילות את התלמיד להעצמה אישית ולקול קורא במרחב הבית ספרי, בקהילה בה חי ומחוצה לה.

למידה שיתופית ואסוציאטיבית – רוח דרומית

לאחרונה ניתן לשים לב לפריחה ראשונה של חדירת רשת האינטרנט למערכת החינוך הפדגוגית.

פרויקט רוח דרומית שחרט על דגלו למקסם את השימוש ברשת האינטרנט הן במערכת החינוך

הפורמלית והן במערכת החינוך הא-פורמלית, מוביל את השינוי על ידי למידה שיתופית ואסוציאטיבית:

חשיפה רחבה לרשת האינטרנט ולהזדמנויות שברשתות החברתיות

ברשת האינטרנט נגישות לכולם ובה מידע אינסופי, כאשר המשתמש חשוף לתחומים חדשים

ומגוונים. אנחנו מאמינים שעולם הידע של התלמיד יכול ורצוי שיתפתח מעבר לנלמד בשיטתיות

בכיתות בית הספר. המרחב האינטרנטי פותח בפניו אפשרויות רחבות לסקירה והתמקדות בנושאים

הקרובים לליבו והמעניינים אותו.

למידה שיתופית

למידה שיתופית הוא שמו של תהליך בו קבוצה של לומדים מבנה ידע במשותף, על בסיס היכולות

הייחודיות של כל משתתף ועל בסיס קשרי הגומלין בין עמיתי הקבוצה. ללמידה שיתופית שני צדדים,

האחד הוא השיתוף, כלומר השיתופיות והשוויונות בקבוצה, והשני הוא הלומד הבודד החבר בקבוצה

שנשאר אחראי על תהליך הלמידה והתקדמות הקבוצה בהשגת מטרותיה. כל אחד משותפי הקבוצה

הוא רכיב חשוב בתהליך ההתפתחות החברתית, הלימודית, והקוגניטיבית שלו ושל עמיתיו.

ב"רוח דרומית" אנחנו מנהלים את התקשורת הבין-אישית כמו גם את התקשורת הקבוצתית

באמצעי תקשורת טכנולוגיים, ועל כן למידה זו מאפשרת לתלמידים בקבוצת הלמידה גמישות רבה

במקום ובזמן, כמו כן הלמידה השיתופית מאפשרת לכל תלמיד בקבוצת הלמידה להתמקד בהיבט

אחר של הלמידה, המועדף עליו. כשישנו פרויקט כלל/על, המבוצע על ידי כלל חברי קבוצת הלמידה

באופן שוויוני. הלמידה השיתופית בשילוב האינטרנט מאפשרת לנו הסתכלות על יריעה רחבה של

מגוון תחומים רב יותר, עבודה נינוחה יותר, ועומק בנושא הנלמד.

רציונלי מול אסוציאטיבי

שיטות הלימוד המצויות כיום, מתבססות על כלים פדגוגים מוחלטים – קו ישר שמתווה המורה/המחנך

שבו הוא מלמד את נושא הלימוד מתחילתו ועד סופו במסלול אחיד וישר. וכן הלאה והלאה לנושאים

הבאים. לעומת זאת, שיטת לימוד אסוציאטיבית איננה מכתיבה את קו הנושא הנלמד, אלא מאפשרת

לתלמידים לחקור מתוך הנושא המובא לפיתחם את מה שמסקרן אותם, מה הנושא מעורר בהם.

"רוח דרומית" לוקחת את השימוש באינטרנט, ובכלים דיגיטליים בכלל ומאפשר יישום של השיטה

האסוציאטיבית בשילוב השיטה המקובלת וזאת לשיקולו של המדריך/מורה.

הכנסת האינטרנט ולימוד טכנולוגיות דיגיטליות בשילוב אלו יהפכו ב- 180 מעלות את מערכת החינוך

וכן יתרמו ללא ספק למצוינות התלמידים.

ושוב בני הנוער נכשלים במבחנים בינלאומיים…


היום פורסם כי סקר ה-PIAAC של ה-OECD מדד את רמת המיומנויות של בוגרים בני 16 עד 65 ב-34 מדינות כולל ישראל. הסקר בדק שלוש מיומנויות יסוד בשימוש יום-יומי: אוריינות קריאה (היכולת להבין ולהעריך טקסטים כתובים בשימוש יום-יומי), אוריינות מתמטית (היכולת לגשת למידע ולרעיונות מתמטיים), ופתרון בעיות בסביבה מתוקשבת (היכולת להשתמש בטכנולוגיה דיגיטלית, אמצעי תקשורת ורשתות כדי להשיג מידע ולהשתמש בו למטלות חיי היום-יום)*.

האמת היא שזה די מעליב להיות כלכך נמוך ברשימה. במיוחד כשאנחנו עם הספר. אבל מי בדיוק נכשל פה? האם בני הנוער הם הנכשלים? או שאולי מערכת החינוך? ואולי בכלל ההורים הם אלו האחראים על הישגי ילדיהם?

ובכלל, היכולת להשתמש בטכנולוגיה דיגיטאלית? הרי כל היום הם במחשב ובטלפון…?! הם בכלל מה שמכונה על ידי פרנסקי – Digitally natives – כאלו שנולדו כבר לעולם דיגיטאלי.

אלא שהשימוש בכלים דיגיטאלים אינו מקנה לאף אחד מומחיות בתחום זה ואת היכולת להשתמש ביכולות אלו. בדיוק כמו העובדה שיש לך עפרון אינה הופכת אותך לסופר! אלו הם כישורים שצריך ללמוד.

ואולי הגיע הזמן שתוכנית “רוח דרומית” תפעל בכל כיתה בישראל ותלמד את הכלים הללו כדי שהילדים שלנו יוכלו להשתמש בטכנולוגיה דיגיטאלית כדי לקדם את עצמם ואת הסביבה בה הם חיים למקום שהוא קצת יותר טוב מאשר מתחת לממוצע של הOECD.

הילדים שלכם צריכים להוביל.

 

  • מתוך YNET